פסק-דין בתיק ת"א 1171/07

1.         פסק הדין ניתן בשתי תביעות, שהדיון בהן אוחד.

2.         בתאריך 3.12.07 הגיש רבינו ראובן ישאייב (להלן: "התובע") נגד שירי ברוזה (להלן: "הנתבעת"), בת.א. 1171/06 בבית משפט זה,  תביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין שנחתם בין הצדדים בתאריך 3.10.06 (להלן: "ההסכם" ו/או "הסכם המכר").

בהתאם להסכם מכרה הנתבעת לתובע חנות בקומת הקרקע ברחוב הדקלים 100, פרדס חנה, הידועה בגוש 10102 חלקה 340 תת חלקה 6 (להלן: "החנות").

בכתב התביעה ביקש התובע לאכוף את ההסכם, לקבוע כי יתרת התמורה שעליו לשלם לנתבעת הינה 57,000$, בקיזוז הוצאותיו לאכיפת ההסכם ולמנות את בא כוחו ככונס נכסים לשם אכיפת ההסכם והעברת הזכויות בחנות על שמו.

3.         בתאריך 9.8.07 הגישה הנתבעת, בת.א. 3776/07 בבית משפט השלום בחדרה, נגד התובע ונגד אלי ואיזבלה ישייב ושלטונות מיסוי מקרקעין ומע"מ חדרה, תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו ההסכם מבוטל, לאחר שבוטל כדין על ידי הנתבעת. הנתבעת ביקשה להורות לשלטונות מס שבח מקרקעין להשיב לה את מס המכירה בסך 8,976 ש"ח ששילמה בתאריך 11.12.06 וכן לבטל את חיובה במס שבח בגין עיסקת המכר נשוא ההסכם ואת היעקלוים שהוטלו על נכסיה בגין חיוב זה.

בנוסף, ביקשה התובעת לחייב את התובע לשלם לה דמי שכירות ו/או דמי שימוש ראויים בגין החנות (התובע החזיק בחנות כשוכר מכוח הסכם שכירות קודם בין הצדדים) ואת הפיצוי המוסכם בגין הפרת ההסכם.

אלי ואיזבלה ישייב (להלן: "ישייב"), אחיו ואחותו של התובע, ערבו להתחייבויות התובע על פי הסכם השכירות והתובעת ביקשה לחייבם לשלם לה מכוח ערבותם את דמי השכירות ו/או דמי השימוש הראויים בהם יחוייב התובע.

לבקשת הנתבעים בתביעת הנתבעת - הועברה התביעה לבית משפט זה ומספרה בבית משפט זה - ת.א. 3490-12-08. 

בישיבה מיום 4.2.09 פטרתי את שלטונות מיסוי מקרקעין ומע"מ חדרה מהופעה בדיונים, לאחר שבאת כוחם הודיעה כי אין לנתבעים אלה עניין בתביעה וכי יכבדו כל החלטה שתינתן בתיקים אלה.

4.         הדיון בשתי התביעות אוחד על פי החלטה מיום 18.1.09 ופסק הדין ניתן, כאמור, בשתי התביעות.

יצויין כי התובע וישייב יוצגו ביחד על ידי עו"ד שי שגב וכי הראיות והסיכומים מטעמם הוגשו במאוחד. לפיכך, ככל שאציין בפסק דין זה "ב"כ התובע" - גם "ב"כ ישייב" במשמע.

הרקע לתביעות -

5.         בחודש ינואר 2003 נכרת בין הנתבעת והתובע הסכם שכירות (להלן: "הסכם השכירות"), לפיו השכירה הנתבעת לתובע את החנות לתקופה של 36 חודשים החל מיום 10.2.03 ועד יום 9.2.06. לתובע ניתנה אופציה לשכור את החנות לתקופה של שנתיים נוספות, בתנאי שבתקופת ההסכם הראשונה הסכם השכירות לא יופר על ידו ובכפוף להמצאת מסמכים שפורטו בהסכם השכירות.

6.         דמי השכירות שנקבעו בהסכם השכירות, עבור שנת השכירות הראשונה היו 550 דולר + מע"מ (צמודים לשער היציג של הדולר במועד התשלום) , כאשר בכל שנת שכירות נוספת, יועלו דמי השכירות ב- 5%.

7.         החזקה בחנות נמסרה לתובע, בהתאם להסכם השכירות ביום 27.1.03.

8.         ישייב אלי לזר, ואיזבלה ישייב, חתמו על שטר בטחון שמסר התובע לנתבעת, על סך של 50,000 ש"ח, להבטחת התחייבויות התובע על פי הסכם השכירות.

9.         בתאריך 5.1.06 שלחה הנתבעת (באמצעות בא כוחה) מכתב לתובע שעניינו "סיום חוזה השכירות". במכתב נאמר כי תקופת השכירות תסתיים ביום 9.2.06 וזאת "בין היתר הפרות ההסכם הרבות הנעשות על ידך, אינך משלם את שכה"ד".

10.        בתאריך 9.2.06 הגישה הנתבעת נגד התובע, בת.א. 1418/06, תביעה בסדר דין מקוצר , בו עתרה להורות על סילוק ידו של התובע מהחנות . הנתבעת טענה כי החל מתאריך 10.11.05 הפסיק התובע לשלם את דמי השכירות וכי חוב דמי השכירות מסתכם ב- 1,824$ (8,390 ש"ח). הנתבעת עתרה לחייב את התובע ואת ישייב (שנתבעו שם מכוח ערבותם) בסכום חוב דמי השכירות הנ"ל.

11.        בתאריך 3.10.06 חתמו הצדדים על הסכם המכר.